בונים לגובה - גורדי השחקים בישראל 

שוק הנדל"ן בישראל עובר בשנים האחרונות מהפכה שהיא למעשה תופעה כלל עולמית. כיום, יותר מתמיד, צורת הבנייה מאופיינת בכיוון אחד - לגובה.

כן, גם בישראל הצנועה והקטנה, אנו עדים להתפתחות מואצת בתחום בניית בניינים גבוהים, או כפי שהם מכונים: גורדי שחקים. מי שנוסע היום על איילון ממחלף ההלכה עד מחלף השלום, יכול לטעות לרגע ולחשוב שהוא במנהטן. אותם בניינים הם סמלים (בולטים, יש לומר), של תופעה מתפשטת זו.

הגורמים להתפשטות התופעה רבים, אך המרכזיים הם:

•  צפיפות הולכת וגוברת ומחסור בשטחי קרקע

•  התפתחות טכנולוגית המאפשרת בנייה לגבהים

•  ביקוש לדירות במגדלי יוקרה למגורים
בישראל, כמו בכל העולם, אנו עדים לבנייה מואצת של גורדי שחקים, אולם אצלנו זה התחיל קצת מאוחר. מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים ביותר בישראל כיום, רק חמישה מהם נבנו לפני 1995. מתוך עשרת המגדלים הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך. ההערכות הן שעד שנת 2020, העשירייה הראשונה של היום תתחלף בבניינים גבוהים חדשים.

שנות ה- 60, ה- 70 וה- 80

גורד השחקים הראשון של ישראל הוא מגדל שלום (או בשמו המוכר יותר: כלבו שלום), שבנייתו הסתיימה ב- 1965. הבניין, שהוקם על חורבות ביה"ס גימנסיה הרצליה, היווה לאורך שנים אטרקציה למבקרי העיר, שנהנו מתצפית על גוש דן והים התיכון ממרומי הקומה ה- 34 (כ- 140 מטר).

איזור בורסת היהלומים החל להיבנות בשנות ה- 70 ואופיין בגורדי שחקים ובנייה לגובה. הראשון היה מגדל שמשון, המתנשא לגובה של 79 מטרים וכולל 23 קומות. היום מגדל שמשון נחשב לבניין נמוך יחסית לשאר המבנים בבורסה, ובטח ביחס למגדל משה אביב המתנשא לגובה של 240 מטרים ונחשב למגדל הגבוה בבורסת היהלומים ובישראל בכלל.

גורדי השחקים המפורסמים שנבנו בשנות ה-80 היו דיזנגוף סנטר ומגדליו, בניין מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, ומגדלי פנורמה בחיפה. אלו רק העידו על מגמה, שתלך ותתפתח בשני העשורים הבאים.

שנות ה- 90 והאלפיים

עד 1998 נבנו בישראל פחות מעשרה גורדי שחקים מעל ל-25 קומות. ואילו רק בשנים 1999 ו-2000, נבנו 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות. באותה תקופה הסתיימה בנייתם של צמד המגדלים הידוע כמגדלי עזריאלי. המגדלים הפכו לאחד מסימני ההיכר הבולטים של תל אביב, עד כי כמעט אין אדם בישראל שאינו מכיר נקודת ציון זו.

בשנים הראשונות של שנות ה- 2000 חלה האטה בבנייה בישראל בכלל וגורדי שחקים בפרט, בעקבות האינתיפאדה והמיתון הכלכלי. אולם, התנופה התחדשה בשנת 2005, עם תחילת הפעלתו של פרויקט ?פארק צמרת?, שכונת מגדלי היוקרה הנבנית בין דרך נמיר לנתיבי איילון, מול בורסת היהלומים שברמת גן. פרויקט זה כולל שכונת מגורים חדשה המורכבת מ-12 גורדי שחקים בני 30-47 קומות. אין מדובר בפרויקט אחד של גוף אחד, אלא בשכונה שבה כמעט כל בניין או שניים נבנים על ידי יזם אחר.

בניית שכונת "פארק צמרת" יוצרת רצף אורבאני ממתחם הבורסה ברמת גן מערבה ודרומה ומחזקת את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב. מגמה זו מתפתחת באזורים נוספים במרכז. כבר כיום ניתן לראות מספר שכונות דומות בערים נוספות בישראל.